בג"צ 3658/21

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את העתירה על הסף, משום שניתן לחילופין לבקש את הסעד המבוקש מבית המשפט לעניינים מנהליים. על פי סעיף 5(1) לחוק בתי המשפט לעניינים מינהליים, לבית המשפט לעניינים מנהליים נתונה סמכות לדון בתיק זה, שכן מדובר בהחלטה בדבר השעייתו, פיטוריו ושחרורו של שוטר, כמפורט בסעיף 93א לפקודת המשטרה. העותרים טענו כי יש להבחין הבחנה זו בין עתירות המוגשות על ידי שוטרים לבין עתירות המוגשות על ידי צדדים שלישיים. עם זאת, נוסח החוקים הרלוונטיים אינו תומך בהבחנה זו. עניינים אלה מפורטים במפורש בתוספת הראשונה ובסעיף 93א, והחריג למינוי המפקח הכללי של המשטרה אינו חל כאן. בית הדין אף מצא את טענות העותרים סותרות מבחינה פנימית, שכן הן הסתמכו על עצם הסעיף המגביל את סמכותו של בית הדין לעבודה בעניינים אלה. זאת ועוד, פסקי הדין שצוטטו על ידי העותרים כתקדימים נבדלו מהמקרה הנוכחי בשל נסיבותיהם הייחודיות. משכך, העתירה נדחית ללא צו להוצאות, ועל העותרים להביא את עניינם לבית המשפט לעניינים מנהליים.