ע"פ 2000/06

תקציר

בפסק הדין בו היו מעורבים בנימין ויצמן ויוסי גנז, הורשעו שני המשיבים בעבירות סמים בעקבות הודאתם במסגרת הסדר טיעון. ויצמן תיאם עם סוכן משטרתי סמוי למכור כמות משמעותית של סם קנבוס מסוכן בזמן שגאנס העביר את הסמים במוניתו. ויצמן הורשע בהחזקת סם מסוכן, קשירת קשר לביצוע פשע ושימוש ברכב לביצוע פשע, ואילו גנז הורשע בהחזקה והובלה של סמים, כאשר סעיף החזקת הנשק מוסיף חומרה למעשיו. בתחילה נגזרו על ויצמן 20 חודשי מאסר, מאסר על תנאי למשך שלוש שנים וקנס, ואילו על גנז נגזרו שישה חודשי עבודות שירות, בתוספת מאסר על תנאי וקנסות. המדינה ערערה בטענה כי העונשים מקלים מדי בהתחשב בחומרת העבירות, והדגישה את הצורך בהרתעה ואת ההשפעה של עבירות אלה על החברה. בית המשפט, לאחר שבחן את כל ההיבטים, הסכים כי העונשים הראשוניים לא העריכו נכונה את חומרת העבירות ואת הפגיעה החברתית. בעקבות זאת הוחמר עונשו של ויצמן ל-36 חודשי מאסר, ואילו עונשו של גנז הוארך ל-12 חודשי מאסר. על שניהם נגזרו גם תקופות מאסר על תנאי ממושכות כדי להרתיע מפני עבירות עתידיות, שכן הם הונחו לרצות את עונשם המתוקן החל מה-15 באוגוסט 2006. ההחלטה משקפת עמדה מחמירה ביחס לעבירות סמים, המדגישה את נחישותה של הרשות השופטת במלחמה בסמים ואת הצורך להטיל עונשים שישקפו כראוי את חומרת העבירות הללו.