ת"פ 21134-10-13

תקציר

הנאשם הואשם בביצוע הצתה בדירתו של מכרו, ששון גניש. בכתב האישום פורטו כי הנאשם הצית את הדירה בכוונה תחילה בכוונה לפגוע ביושביה. עניינה של התביעה הסתמך במידה רבה על עדויותיהם של סמל רס"ן סייף קבלאן, שהגיע למקום זמן קצר לאחר פרוץ השריפה, והמתלונן, ששון גניש. עם זאת, הן המתלונן והן בת זוגו לא התייצבו בבית המשפט להעיד, דבר שהחליש משמעותית את תיק התביעה. ההגנה טענה כי על בית המשפט לקבוע כי הנאשם אינו צריך להגיב לאישומים בשל היעדר עדויות של עדי המפתח. השופטת דחתה בקשה זו, וציינה כי הוצגו די ראיות בסיסיות כדי להעביר את נטל ההוכחה לנאשם. עם זאת, השופט פסק לטובת הנאשם, בנימוק שהתביעה לא הצליחה להוכיח את אשמתו מעבר לספק סביר. בין הראיות המרכזיות שהובאו בפסק הדין ניתן למנות את חוסר הבהירות בנוגע להיעדרותו של המתלונן, דבר המצביע על חוסר שקידה מצד המשטרה בהבטחת הופעתו, ואת חוסר יכולתו של עד התביעה, גלבוצקי, לקבוע באופן מוסמך את מיקומה המדויק של תחנת הבסיס הסלולרית, שהייתה חיונית להצבת הנאשם בזירת הפשע. בסופו של דבר, השופט זיכה את הנאשם, והדגיש כי התביעה לא סיפקה די ראיות כדי לבסס את אשמתו. הכרעת הדין הדגישה את חשיבותן של עדויות העדים והחקירה הנגדית, שהיו חסרות בתיק זה, והדגישה את הספק הסביר סביב מעורבותו של הנאשם בעבירה.