ת"א 524-09-12

תקציר

התובעים, שפונו מאזור התעשייה מעבר ארז במסגרת תוכנית ההתנתקות, תבעו את הנתבע לפיצויים. הם טענו כי ההפרש בין הפיצוי שקיבלו לפי חוק ההתנתקות לבין הפיצוי שהיו צריכים לקבל על פי הדין הכללי מהווה הפרה יסודית של החוזה, ותבעו פיצויים בסך 9,991,234 שקל. התובעים טענו כי יש לקבוע את אגרת תביעתם בהתאם לתקנות בתי המשפט (אגרות), החלות על תביעות בגין נטילת זכות שלטונית במקרקעין, ואילו הנתבע טען כי יש לראות בתביעה תביעה כספית, בכפוף לשכר טרחה גבוה יותר. בית המשפט קבע כי אגרת התביעה צריכה להיקבע באופן חלקי על פי תקנות בתי המשפט (אגרות), ובפרט לגבי רכיבי התביעה הקשורים לנטילת זכויות במקרקעין. זה כלל פיצוי עבור קרקע ומבנים, בעוד נזק לא ממוני, ציוד, מלאי, עלויות העברה ועלויות מימון הוחרגו. פסק הדין הדגיש את העיקרון לפיו אין לפגוע ברכוש ללא פיצוי, וכי אסור למדינה להפריע לאזרחים לתבוע פיצוי בגין נזקים אלה. כתוצאה מכך, נדרשו התובעים לשלם אגרה מופחתת בגין רכיבי תביעתם הנוגעים לנטילת זכויות במקרקעין, ואילו יתר הרכיבים יישאו בתשלום גבוה יותר לטענת הנתבע.