ת"צ 9237-02-10

תקציר

תיק בית המשפט נסוב סביב סימון "100% מיץ עגבניות" המיוצר ומשווק על ידי המשיבים. המבקש טען כי המשיבים הפרו חובות סטטוטוריות בכך שלא הוסיפו את המילים "בתוספת מלח" לייעוד המוצר, כנדרש בתקן ישראלי 357. לטענת המבקש, מעשיהם של המשיבים הטעו את הצרכנים להאמין כי המיץ מכיל פירות בלבד ולא תוספים. הפרה זו, טען המבקש, גרמה לפגיעה באוטונומיה של רצון הצרכנים ובזכותם להשבה. בטרם הגישו המשיבים כתב הגנה, הגיעו הצדדים לפשרה. על פי הסדר הפשרה, המשיבים יסמנו מעתה בבירור את המוצר כמכיל מלח ויסירו את הביטוי "100% מיץ". הצדדים הציעו שכר של 19,000 ₪ לתובע ו-70,000 ₪ כולל מע"מ ושכר טרחת באי כוחם. היועץ המשפטי לממשלה התנגד להסדר הפשרה, בטענה כי הוא אינו מיטיב עם חברי הקבוצה או מפצה אותם אלא משרת את האינטרסים של התובע המייצג בלבד. בנוסף, טען היועץ המשפטי לממשלה כי הסדר הפשרה לא צריך למנוע מחברי הקבוצה להגיש תביעות פרטניות. עם זאת, בית המשפט חלק על עמדת היועץ המשפטי לממשלה ואישר את ההסדר. בית המשפט החליט כי אין צורך למנות בודק, שכן הסדר הפשרה כרוך בטיעונים עובדתיים ומשפטיים ברורים. בית המשפט הגדיר את חברי הקבוצה כצרכנים שרכשו את מיץ העגבניות של המשיבים בתוך תקופה קצובה ואישר את הסדר הפשרה כפסק דין. שכרם של המבקשים נקבע על 10,000 ₪, ושכר טרחת בא כוחם נקבע על 25,000 ₪ בתוספת מע"מ. כן נדרשו המשיבים לפרסם הודעה על פסק הדין בשני עיתונים יומיים בעלי תפוצה רחבה.