ת"א 35901-09-22

תקציר

השופט קיבל את בקשת המבקשים לפרק את השותפות המוגבלת ולמנות מפרק. ההחלטה התקבלה על בסיס סעיף 45 לפקודת השותפויות, המאפשר לבית המשפט להורות על פירוק שותפות אם שותף מבקש זאת ומוכיח אחד מאלה: אי שפיות קבועה של שותף, שותף הפועל מטעם אדם אחר שאינו מסוגל דרך קבע למלא את תפקידו, התנהגות שותף המשפיעה לרעה על ניהול העסק, שותף המפר את הסכם השותפות או מתנהג באופן בלתי סביר, ניהול עסקי השותפות אינו אפשרי עוד אלא בהפסד, או בנסיבות ההופכות את הפירוק לצודק וישר. בקשת המבקשים הייתה מנומקת לטענת השופטת, שכן השותף הכללי איבד את אמונם של השותפים המוגבלים בכך שפעל בניגוד עניינים ואי מסירת מידע מלא, המהווה הפרה של חובת השותף לפי סעיף 29 לפקודת השותפויות. המבקשים, המהווים 36% מהשותפים המוגבלים, הוכיחו כי השותף הכללי נטל כספים מהשותפות באופן פסול ולא סיפקו הסברים מספקים לפעולות אלה. עוד ציינה השופטת כי השותף הכללי החזיק ב-25% ממניות החברה השותפה המקומית, אך לא גילה מידע זה לשותפים המוגבלים. הנסיבות הובילו את השופטת למסקנה כי לא יהיה זה סביר שהמבקשים ימשיכו לפעול מול השותף הכללי וכי יש להוציא צו פירוק, מה גם שמטרת השותפות - השקעה בנכס מקרקעין ספציפי - כבר הושגה. השופט הורה גם על מינוי כונס נכסים, שכן השותף הכללי לא נחשב מתאים לפירוק נכסי השותפות עצמה.