רע"א 8900/06

תקציר

המבקשים ביקשו לערער על החלטה בבקשתם להציג חוות דעת מומחה נוספת לתמיכה בתביעתם לרשלנות רפואית נגד המשיבים. בית משפט קמא דחה את בקשתם להגיש חוות דעת מומחה נוירולוגי. הבקשה התייחסה לטענה של הולדה בעוולה, שם טענו המבקשות כי אילו אובחן הנזק המוחי של המבקשת מס' 1 במהלך ההיריון, הן היו מפסיקות את ההיריון. שאלת המפתח שבמחלוקת הייתה האם ניתן היה לאבחן את המום המוחי במהלך ההיריון באמצעות בדיקות אולטרסאונד. המבקשות ביקשו להציג חוות דעת נוירולוגית שתתמוך בטענתן כי המום היה קיים במהלך ההיריון ולא התפתח לאחר הלידה. בית משפט קמא דחה את הבקשה, מתוך סבר כי חוות הדעת לא תתרום באופן משמעותי להכרעה בסוגיה העומדת על הפרק – האפשרות לאבחן את המום במהלך ההיריון. המבקשים ערערו על החלטה זו. הערעור התקבל, ובית המשפט התיר למבקשים להגיש את חוות דעתם הנוירולוגית. בית המשפט דן בערעור לגופו והחליט כי מאחר שהשאלה מתי נוצר הפגם עשויה להיות רלוונטית למקרה, ראוי להתיר את התיקון כך שיכלול את חוות הדעת הנוירולוגית. הדבר יאפשר לבית המשפט לשקול את כל הראיות הרלוונטיות ולא יגביל את יכולתם של המבקשים להציג את טענותיהם. החלטת בית המשפט התבססה על ההבנה כי חוות הדעת הנוירולוגית עשויה להשפיע על השאלה המרכזית האם ניתן היה לגלות את המום במהלך ההיריון, ולכן היה מקום לאפשר את תיקון תביעת המבקשים.