ת"א 2159/08

תקציר

המחלוקת נסובה סביב זכויות בנייה וזכויות ברכוש משותף בדירות בקריית שומרי אמונים, ירושלים. לטענת התובעים, הם רכשו זכויות אלה מהנתבעת. הנתבעת, בעלת הקרקע עליה בנויות הדירות, טוענת כי לתובעים זכויות חכירה בלבד. השופט מבהיר כי לא ניתן לקבוע את זכויות הפרט של התובעים בשל היעדר ראיות מספיקות, ופוסק רק בשאלות הנפוצות. היא פוסקת לטובת הנתבע בעניין זכויות הבנייה, ומאשרת שהן שייכות אך ורק לנתבע כתוצאה מהבעלות בקרקע. עם זאת, השופט מוצא כי הרכוש המשותף, לרבות חצרות וגגות, שייך לכלל הדיירים, ומורה על תיקונים ברישום הבית המשותף ובתקנות שישקפו זאת. כמו כן, היא מורה לנתבעת לרשום הערות אזהרה לתובעים ספציפיים שהוכיחו את זכויותיהם. אשר לתביעה שכנגד, מקבלת השופטת את טענת הנתבעת כי התובעת מס' 1 הפרה את ההסכם בכך שבניה בלתי חוקית, אך דוחה את התביעה שכנגד כנגד תובעים אחרים. השופט פוסק הוצאות ושכר טרחת עורך דין לתובעים, תוך הכרה בשיהוי הממושך ברישום הבית המשותף ובתוצאות המעורבות של פסק הדין. שני הצדדים מוזמנים לנהל משא ומתן לאחר פסק הדין כדי למקסם את זכויותיהם.