ת"א 4334-04-15

תקציר

השופט בוחן את הבקשה ואת כל התשובות המתאימות ומוצא לטובת המבקש. הבקשה מתייחסת לתביעת חוב כספי שהוגשה למעלה משבע שנים לאחר שנוצרה עילת התביעה, ומשכך נדחית בנימוק שחלה עליה התיישנות. תקופת ההתיישנות של תביעה כזו היא שבע שנים, החל מיום שנוצרה עילת התביעה. במקרה דנן, עילת התביעה התרחשה ביום 23.5.04, עת חתמה המשיבה על מכתב לפיו אין לה טענות בעניין הכספי הנדון, וכי היא מודעת לסכום שהמבקש חייב לה. זהו מועד היווצרותה של עילת התביעה, חרף טענות המשיבה כי עילת התביעה אירעה מאוחר יותר, בעת דחייתה הסופית של דרישת התשלום הנוסף שלה על ידי ועדת המכרזים. המשיבה טענה כי ניהלה משא ומתן עם המבקש במשך כל התקופה הזו, אך השופטת מוצאת כי לא מדובר במו"מ בפועל וכי היה על המשיבה לחזור לבית המשפט במועד בו נוצרה עילת התביעה. למשיבה היו שלוש שנים להגיש תביעה לאחר שהתברר כי לא מתנהל משא ומתן, אך לא עשתה כן. זאת ועוד, העברת הדיון בתשלומים לוועדת המכרזים על ידי המבקשת אינה מהווה הודאה באשמה, ומהווה עילת תביעה נפרדת. לפיכך, רואים את התביעה כאילו הוגשה ביום 23.5.2004 ולפיכך הוגשה למעלה משבע שנים לאחר מכן. בנוסף, בית המשפט מוצא כי תביעת המשיב פסולה מחמת שיהוי – שיהוי בלתי סביר במימוש זכות חוקית. המשיב לא הציג סיבה מוצדקת לשיהוי של שש שנים בהגשת התביעה, והמבקש יכול היה להניח באופן סביר כי המשיב זנח את התביעה. משכך, התביעה נגד המבקש נדחית, והמשיב חויב לשלם למבקש הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 5,000 ₪.