ע"א 32671-04-15

תקציר

החלטת בית המשפט מתייחסת לשני פרסומים נפרדים אודות אדם המכונה המערער, אשר לטענתו מהווים לשון הרע ולכן מפרים את חוק איסור לשון הרע. הפרסום הראשון הוא כותרת בעיתון בשפה הערבית הטוענת כי עד במשפט מסוים תומך בעמדת המערער נגד הגישה הלאומית-אסלאמית במכללה למורים. בית המשפט מוצא כי בעוד שהפרסום נופל בגדר לשון הרע שכן הוא עלול לפגוע בשמו הטוב של המערער, אין הוא עולה כדי פרסום נכון והוגן של דברי העד כהגדרתם בחוק – הכותרת מעוותת את דברי העד ומוציאה אותם מהקשרם. לפיכך, אין המשיבים יכולים לטעון לחסינות או להשתמש בהגנת האמת בפרסום. בית המשפט פוסק למערער פיצויים בסך 25,000 ₪, לצד 15,000 ₪ הוצאות משפט והוצאות משפט. הפרסום השני מתייחס להפסד של המערערת בתביעה כספית, שבית המשפט אינו מוצא בה לשון הרע. גם אם כן, עומדת למשיבים הגנת אמת תקפה בפרסום: המערער אכן היה מעורב בפרשה והפרסום נכון עובדתית. יתר על כן, האדם הסביר לא היה מפרש את ההפסד בבית המשפט כסיבה לפגוע במעמדו של המערער כעורך דין. הערעור על הפרסום השני נדחה.