סע"ש 20935-10-14

תקציר

התובעים, שני מורים שפרשו קודם לכן, חזרו לעבוד בבית הספר של הנתבעת. לטענתם, הם פוטרו שלא כדין ללא הודעה מוקדמת וללא שימוע, וכי הופלו לרעה בשל גילם. הנתבעת טענה כי התובעים הם עובדים זמניים שחוזיהם מתחדשים מדי שנה וכי הודיעו להם מראש על פיטוריהם. בית המשפט פסק לטובת התובעים. בית המשפט קבע כי התובעים לא היו עובדים קבועים אלא היו צריכים לקבל הודעה על פיטוריהם עד ליום 31 במאי, דבר שהנתבעת לא עשתה. לפיכך, הנתבעת הפרה את התחייבותה וחויבה לשלם לתובעים פיצוי השווה לשנת שכר נוספת: 192,276 ₪ עבור מר חסן ו-134,796 ₪ עבור מר אליאס. בנוסף, מאחר שהנתבעת לא קיימה שימוע למרות שהייתה מחויבת בכך, עליה לשלם לכל תובע פיצוי נוסף בשווי שכר של חודש עד חודשיים, בהתאם למשך שירותם – 32,046 ₪ עבור מר חסן ו-11,233 ₪ עבור מר אליאס. עוד קבע בית המשפט כי התובעים הופלו לרעה על רקע גילם, ופסק לכל אחד מהם פיצוי בסך 12,000 ₪ לפי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה. עם זאת, בקשותיהם לפיצוי בגין עוגמת נפש ופיצויי פיטורים שלא כדין נדחו. התובעים זכאים גם להוצאות משפט בסך 1,500 ₪ ושכר טרחת עורך דין בסך 8,500 ₪ מהנתבעת.