ע"ע 1359/04

תקציר

בערעור על הפרשי השכר השנויים במחלוקת שטען רופא מרדים נגד מעסיקו לשעבר, אישר בית הדין את פסק הדין הקודם, ודחה במידה רבה את טענות המערער. המערער, ששימש כמנהל מחלקת הרדמה, הסכים תחילה לקבל שכר חודשי קבוע בתוספת אחוזים עבור עבודות ההרדמה שביצע, אך בהמשך טען לדמי חבר שלא שולמו בגין ניתוחים ועבודות ייעוץ הקשורות לבניית חדרי ניתוח. בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה טענות אלה, בנימוק של חוסר ראיות. תביעתה הראשונה של המערערת עסקה בפערי שכר בגין עבודות הרדמה, אך בית המשפט צידד בחברה וייחס פערים לאי המצאת ראיות מספיקות על ידי המערערת. בתביעתו השנייה, הנוגעת לייעוץ וניתוחים ללא תשלום, פסק בית המשפט גם נגדו בשל היעדר ראיות מספיקות. למרות דחיות אלה, מצאה ערכאת הערעור הצדקה בהיבט אחד: תשלום עבור 30 ניתוחים בהשתתפות שאינה שנויה במחלוקת. בית המשפט קבע כי על החברה מוטל הנטל להוכיח חיובים בפועל למטופלים, ומשלא מסרה פרטים אלה, נפסק למערער פיצוי בגין ניתוחים אלה על סמך חישוביו שלו. בית המשפט פסק לו 18,159 ₪ בתוספת מע"מ, בתוספת הצמדה וריבית מיום הגשת תביעתו השנייה. יתרת ערעורו נדחתה, אך החברה חויבה לשלם שכר טרחת עורך דין בסך 7,500 שקל.