רער"צ 45212-09-20

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור בעניין אכיפת גביית חובות והקמת חייב מוגבל באמצעים. המערערת טענה כי ההחלטה לאכוף נגדם צו תשלומים אינה צודקת, שכן אין באפשרותם לפרוע את חובותיהם בתוך פרק הזמן הנקוב. בית המשפט ראה בבקשה כאילו מדובר בערעור על צו תשלום לפי חוק ההוצאה לפועל. השאלה המרכזית הייתה האם התיקונים לחוק ההוצאה לפועל, שקבעו תקופה מקסימלית לפירעון חובות, חלים רטרואקטיבית או פרוספקטיבית. בית המשפט הגיע למסקנה כי תיקוני החקיקה הם פרוספקטיביים ולכן אינם חלים על מקרים בהם הוכרזו בעבר חייבים מוגבלים באמצעים. משמעות הדבר היא שחייבים שהוכרזו מוגבלים באמצעים לפני כניסת חוק חדלות פירעון לתוקף, ימשיכו לאחד את חובותיהם ולא יהיו מחויבים לתקופות הפירעון החדשות. במקום זאת, הם ימשיכו לדבוק בהוראות התשלום הקיימות כל עוד הם עומדים בתנאים וההגבלות. בית המשפט קיבל את הערעור וקבע כי צו התשלום החודשי של המערערת יעמוד על 500 ₪, תוך הכרה גם בסמכותו של הרשם לשנותו על פי החוקים הרלוונטיים. ההחלטה הדגישה כי היא אינה מצדיקה הוצאות כלשהן ונמסרה בהיעדר הצדדים.