ה"פ 20180-03-11

תקציר

השופטת, אורית אפעל גבאי, החליטה להיעתר לבקשת המבקשים לצו מניעה זמני. זאת, משום שהמבקשים הצליחו להוכיח קיומה של זכות לכאורה לסעד שהם מבקשים, דהיינו, במקרה זה, לעצור את יישום ההוראות המפורטות במכתבי המוסד 209, 209א ו-231. מכתבים אלה נוגעים לניהול קרנות פנסיה ופיצויי פיטורים לעובדים זרים המועסקים על ידי נותני שירותים בענף הסיעוד. לטענת המבקשים, הסדרים אלה אינם חוקיים וחורגים מסמכותו של המוסד, שכן הם מנוגדים להוראות חוק עובדים זרים. על פי החוק, יש להפקיד את ההפרשות בחשבון בנק ייעודי, שטרם הוקם בשל עיכובים בירוקרטיים. השופט מסכים כי המוסד אינו יכול לקבוע הסדר חלופי, גם אם הוא אמור להיות זמני, וכי תוכן ההסדרים במכתבים אינו עולה בקנה אחד עם החוק. יתר על כן, הסדרים אלה אינם מעוגנים בהסכם בין המוסד לבין נותני השירותים. השופטת מדגישה כי החלטתה מתבססת על נסיבותיו הספציפיות של המקרה ועל הצורך להמתין להסדרה חוקית של הסוגיה. היא קוראת לרשויות המוסמכות לזרז את תהליך הקמת המנגנון הנדרש ומדגישה כי ההחלטה אינה פוטרת את נותני השירותים מחובתם להפריש כספים לפנסיה של עובדים זרים ולפיצויי פיטורים. בקשת המבקשים לצו מניעה זמני מתקבלת, והמוסד מנוע מליישם את הנחיותיו עד למתן פסק דין סופי בהליך העיקרי. עוד נקבע בהחלטה כי שכר טרחת המבקשים ייקבע בסיום פסק הדין העיקרי.