עת"מ 170/08

תקציר

הערעור הוא נגד עיריית תל אביב-יפו ומנהל הארנונה שלה בעניין ארנונה הנגבית בגין נכס הממוקם בשדרות רוטשילד 10 בתל אביב. המערערים טענו כי לא היה מקום לחייב אותם בגין הנכס בשתי תקופות נפרדות. התקופה הראשונה היא מפברואר 2001 עד פברואר 2003, שם טענו המערערים כי החברה היא המחזיקה היחידה בנכס. התקופה השנייה היא ממרץ 2003 ועד נובמבר 2004, שם טענו המערערים כי הנכס היה בבעלות אחרים. בית המשפט בחן את חומר הראיות ומצא כי רישומה של העירייה את המערערים כמחזיקים משותפים בנכס בתקופה הראשונה היה כדין, שכן מהראיות עולה כי המערער ואדם נוסף היו דיירים בנכס. באשר לתקופה השנייה, מצא בית המשפט כי טענת המערערים כי הודיעו לעירייה על שינוי בעלות אינה משכנעת. כמו כן, בית המשפט קבע כי העירייה פעלה כדין בכך שלא טיפלה בבקשה לשינוי שם המחזיק, משום שהבקשה נעדרה את המסמכים הדרושים. גם טענות המערערים בדבר חובות ודרכי גבייה נדחו, שכן הן לא הועלו במהלך ההליך הראשוני והיוו הרחבה של חזית אסורה. משכך, נדחה הערר, והמערערים חויבו לשלם לעירייה את הוצאות הערעור ושכר טרחת עורך דין.