ת"א 3125/00
פסק-דין מחוזי תל-אביב-יפו
תקציר
השופטת מצאה כי גרסת התובע לאירועים שהובילו לסכסוך נתמכת בראיות שהוצגו בבית המשפט, בעוד שגרסתו של הנתבע אינה אמינה ואינה מבוססת. הסכמי ההרשאה המאוחרים וצווי היומן שנרשמו בספרי סוויט אפרים והנתבע חיזקו את טענות התובעת בדבר הברחת נכסים על ידי הנתבעת, שהייתה חלק בלתי נפרד מקבוצת סוויט ללא קיום עצמאי. טענות הנתבעת בדבר הבעלות על המחסנים הופרכו על ידי חומר הראיות, אשר הראו כי אפרים מתוק הייתה הצד החוקי להסכמים ומימנה את הקמת המחסנים. הסכמי ההרשאה שנחתמו בין הנתבעת לבין הקיבוץ נמצאו כהסכמים למראית עין, שנועדו ליצור מצג שווא בדבר זכויותיה של הנתבעת במחסנים. יתר על כן, הנתבעת לא סיפקה כל הסבר מניח את הדעת להקמתה ולפעילותה, דבר המצביע על כך שהיא נשלטת על ידי קבוצת סוויט וקיימת כדי לשרת את האינטרסים שלה. עוד קבעה השופטת כי לנתבעת לא היה קיום עצמאי והיא שימשה רק צינור לקבוצת סוויט, ולכן הרימה את מסך ההתאגדות וייחסה את כל נכסיה וזכויותיה לקבוצת סוויט. משכך, תביעת התובע התקבלה, והנתבע חויב לשלם את הוצאות המשפט ושכר טרחת עורך הדין. פסק דין זה ניתן בהעדר בא כוח הצדדים.
חקיקה מקושרת
ת"א 3125/00 מתוק אפרים ובניו בע"מ נ' אפיבן יוזמות בע"מ, מחוזי (1.8.2007)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.