עת"מ 18744-12-14

תקציר

העותר, תושב כפר קרע, לא קיבל הודעות על הגבלות שהטילה לשכת ההוצאה לפועל. ההודעות נשלחו בדואר רגיל, בהתאם לתקנה הרלוונטית. העותר חולק את אותו שם עם שלושה תושבים נוספים בכפר קרע, וההודעות נשלחו לכאורה לאנשים הלא נכונים. העותר לא הביא ראיות מספיקות כדי להפריך את חזקת המסירה, למרות היעדר כתובות מדויקות בקהילתו והאפשרות לבלבול הנובע משמות דומים. ואכן, לכל אחד משבעת תיקי ההוצאה לפועל שנפתחו נגד העותר נשלחו שתי הודעות, ובסך הכל 14 הודעות, שבית המשפט סבור כי לא סביר שנמסרו כולן שלא כהלכה. עוד טוען העותר, כי הודעות על הסרת ההגבלות לא הגיעו אליו, והסתכמו בסך הכל ב-21 דברי דואר שהגיעו לכאורה לנמענים הלא נכונים. בית המשפט מצפה מהעותר להביא ראיות לכך ששלושת התושבים האחרים בעלי אותו שם קיבלו את ההודעות, דבר שלא עשה. באשר לדו"ח תנועה שקיבל העותר, אין בית המשפט יכול להסיק כי לא קיבל הודעות על הגבלת רישיונו. ידיעתו של העותר על ההגבלות מעידה על בקשתו לבטלן בתיק פירוק, אך עורך דינו טוען כי מדובר בבקשה סטנדרטית ואינה מעידה על ידע ספציפי. ככלל, בית המשפט קובע כי חזקת המסירה עומדת ודוחה את העתירה, שכן חלפו למעלה משלוש שנים מאז הוטלה ההגבלה הראשונה. ההחלטה מתקבלת ללא כל הצדקה להוצאות, והתיק נסגר.