ע"פ 7844-07-14

תקציר

הערעור מתייחס לפסק דינו של בית משפט השלום בקריות, אשר הרשיע את המערער בכניסה לבית מגורים בכוונה לבצע גניבה וגניבה, וגזר עליו 16 חודשי מאסר בפועל, וכן הפעלת מאסר על תנאי קודם, שתוצאתו הכוללת היא 30 חודשי מאסר בפועל. המערער טען, כי זיהויו כמבצע העבירה טעויות, כי היסוד הנפשי לעבירת הפריצה לא הוכח, וכי העונש מופרז. בית המשפט דחה את הערעור על ההרשעה, בקובעו כי קביעותיו העובדתיות של בית משפט קמא מבוססות היטב וכי די בזיהויו של המערער. עם זאת, בית המשפט הסכים לתקן את ההרשעה מפריצה לפי סעיף 406(ב) לכניסה לבית מגורים בכוונה לבצע גניבה לפי סעיף 406(א), שכן הפעולה הפיזית של דחיפת דלת הכניסה לבית המגורים אינה מהווה פריצה. השופט הסכים גם עם העונש שהטיל בית משפט קמא, שנחשב מתאים לעבירות שבוצעו. לפיכך, הערעור התקבל באופן חלקי לתיקון ההרשעה, אך גזר הדין נותר על כנו.