ב"ל 46083-09-20

תקציר

סעיף הדיון וההכרעה בפסק הדין דוחה את טענת התובע כי האירוע המוחי שנגרם לו היווה תאונת עבודה, ולכן הוא אינו זכאי להטבות. פסק הדין מכיר בכך שלתובע אכן היה ויכוח עם קבלן תקרה במהלך העבודה, אך אירוע זה אינו נחשב חריג או חריג על פי אמות מידה אובייקטיביות וסובייקטיביות כאחד. על פי הראיות שהוצגו, הטענה לא הייתה חריגה בשגרת העבודה הרגילה של התובעת ולא חרגה ממנה. התובע גם לא הצליח להוכיח כי הטענה גרמה לו ללחץ נפשי חריג, כטענתו. גם המסמכים הרפואיים מאותה תקופה אינם תומכים בגרסתו של התובע לאירועים. עדותו של התובע עצמו הייתה סותרת, והוא לא הזכיר את הטיעון בדו"חות הראשונים שלו, אלא רק נזכר בו מאוחר יותר. מסקנת השופטים היא כי התובע לא עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו כי מדובר באירוע חריג המצדיק מינוי מומחה רפואי, ועל כן תביעתו נדחית. ההחלטה התקבלה על ידי הרכב שופטים, עם דעה חולקת.