ע"א 9737/05

תקציר

הערעור מתייחס לתביעה כספית שהוגשה בשנת 1994 בנוגע לפרויקט בנייה שהשתבש שנים קודם לכן. לאחר שהתובעות המקוריות – שתי חברות קבלניות שהתפרקו – נמחקו מהתביעה, תוקנה התביעה, והתביעה המשיכה בשם המערערת בלבד. עיקר המחלוקת נעוץ באי עמידתם הנטענת של המשיבים בהתחייבויותיהם בנוגע להלוואות מובטחות משכנתא לפרויקט. המערער, שהיה מנהל ובעל שליטה בחברות, טען כי פעולות המשיבים הובילו לקריסתו הכלכלית של הפרויקט וגרמו לו נזקים. בית המשפט המחוזי דחה את התביעה, תוך שהוא מציין את היעדר היריבות ואת תקופת ההתיישנות כנימוקים. הפיטורים אושרו בערעור. השופטים הסכימו כי תקופת ההתיישנות אכן חלה במקרה זה, שכן ההתנהלות הבלתי חוקית הנטענת התרחשה למעלה משבע שנים לפני הגשת התביעה. בנוסף, טענת המערער כי המדינה לא צריכה ליהנות מתקופת ההתיישנות לא התקבלה. השופטים ציינו כי האירועים המדוברים התרחשו לפני שני עשורים, והמשיבים חויבו לשלם לכל אחד מהמשיבים שכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ₪.