עמ"ש 34436-10-22

תקציר

החלטת ערכאת הערעור בעניין סכסוך על הסכם פשרה וצו איסור פרסום בעקבותיו היא כדלקמן: לא יתערבו ממצאיו של בית משפט קמא בדבר מהימנות העדים והקביעה כי על המערערת לקיים את צו איסור הפרסום ולהשיב למשיב את הקלטות והתמלילים שנותרו ברשותה. עם זאת, החיוב הכספי החודשי בסך 500 ₪ שהוטל על המערערת בגין כל יום איחור בהחזרת החומרים יבוטל משום שלא התבקש בעתירת המשיב והפתיע את שני הצדדים. כמו כן, המערערת מנועה מלהרחיב את ערעורה כך שיכלול טענות שאינן קשורות לסעד הספציפי שנשלל ממנה – החזרת הקלטות והתמלילים. בית המשפט מציין כי ניסיונו של המערער לטעון כי בית משפט קמא נעדר סמכות ליתן סעדים הצהרתיים 2 ו-3 משום שנמחקו קודם לכן הוא חריג נדיר לכלל. שני הצדדים ניהלו את המשפט תחת ההנחה שכל הסעדים תקפים, והמשיב ידע כי הוחלט למחוק את סעדים 2 ו-3. הימנעותו של בית משפט קמא מלהזכיר את ההחלטה הקודמת למחוק סעדים אלה ואת פסק דינו מצביעה על טעות. קבלת הערעור בחלקו לא תפגע בזכויותיו של המשיב; לפיכך, הערעור מתקבל באופן חלקי. פסק הדין עומד בעינו, אך סעיף 58ב, המתייחס לסעד הצהרתי, מבוטל, וכך גם החיוב היומי הנזכר בפסקה 43. כל צד יישא בהוצאותיו, וערבות המערערת תוחזר. ניתן לפרסם את פסק הדין ללא פרטים מזהים.