רע"א 31925-02-11

תקציר

פסק הדין מתייחס לבקשת רשות ערעור על החלטת ועדת ערר לביוב. המבקשת, עירייה, טענה כי לוועדה אין סמכות לדון בערר, שכן זכויות העירייה בעניין היטלי ביוב הועברו לתאגיד מים וביוב. המשיב, לעומת זאת, טען כי החלטת הוועדה צריכה לעמוד בעינה, שכן המבקש הטעה את המשיב והוועדה מוסמכת לדון בתיק. השופטת פתחה בדחותה את התנגדות המשיב לבקשה והסכימה עם המבקש כי ועדת הערר שגתה בהחלטתה בעניין סמכות השיפוט. לאחר מכן בחן השופט את השאלה המשפטית האם מניעיו של המבקש יכולים להקנות סמכות לוועדת הערר. נקבע כי לוועדה אכן הייתה סמכות במקרה זה, שכן הייתה תקופת מעבר שבמהלכה המשיכה הרשות המקומית לפעול ולוועדת הערר הייתה סמכות לדון בעררים על דרישות. כמו כן, הדגישה השופטת כי מעשיו של המבקש היו כדין ונעשו בתום לב, שכן סמכותה של הוועדה נגזרת מהוראות המעבר. בקשת רשות הערעור נדחתה אפוא, והמבקש חויב בהוצאות משפט של המשיב.