ת"מ 13094-03-15

תקציר

התובעת, שהשתתפה במכרז לפרויקט בנייה, ערערה על פסק דין של בית המשפט לעניינים מנהליים, שדחה את עתירתה נגד החלטת ועדת המכרזים לדחות את הצעתה. בית המשפט העליון דחה את ערעור התובעת ואישר את פסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים. לאחר מכן הגיש התובע תביעה מנהלית ל"פיצויי קיום" כנגד הנתבעת, בטענה כי ועדת המכרזים אפשרה שלא כדין למציע אחר (לסיקו) לתקן מסמכים חסרים המוכיחים את כשירותה, דבר המהווה פגם טכני. התובעת דרשה פיצוי בסך 2 מיליון שקל, ביטול הוצאות שנפסקו נגדה בעתירה והוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. בית המשפט קבע כי לוועדת המכרזים סמכות לבקש הבהרות מהמציעים וכי החלטתה לאפשר ללסיקו למסור מסמכים נוספים היא סבירה ונתונה לשיקול דעתה, שכן היא אינה משנה את ההצעה או פוגעת בעקרון השוויון. כמו כן, בית המשפט מצא כי התובעת לא הוכיחה כי החלטת ועדת המכרזים לקבל את הצעתה של לסיקו כעומדת בתנאי הסף הייתה פגומה. החלטת הוועדה התבססה על פרשנות סבירה של הראיות ונפלה במסגרת שיקול דעתה המקצועי. בנוסף, ציין בית המשפט כי גם בהצעתה של התובעת היו חסרים מסמכים ולא בהכרח הייתה מתקבלת גם אם הצעתה של לסיקו הייתה נדחית. מאחר שהתובעת לא הצליחה לקבוע פגמים כלשהם בהחלטת ועדת המכרזים, נדחתה תביעתה לפיצויי קיום. לבסוף, בית המשפט הורה לתובע לשלם לנתבע הוצאות בסך 80,000 ₪.