רע"א 9877/08

תקציר

בקשת רשות הערעור נדחתה בסופו של דבר על ידי בית המשפט, לאחר שורה של הליכים משפטיים הנוגעים לעיכוב יציאה זמני של המשיב בסכסוך בוררות מתמשך, במסגרתו חויב המשיב לשלם למבקש 54 מיליון ₪. בתחילה, בקשת המבקש למנוע מהמשיב לעזוב את הארץ נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בשל היעדר ראיות מספיקות לכך שהמשיב מתכוון להתחמק מחובות, למרות שהכיר ב"חשש מסוים". בית המשפט הדגיש כי פוטנציאל הבריחה לא יעכב באופן משמעותי את ההליכים או את ביצוע פסק הדין, בין היתר בשל עיקול נכסים על המשיב. ניסיונות נוספים של המבקש להפוך החלטות אלה בערעור עלו אף הם, כאשר הן בית המשפט המחוזי והן חוות הדעת שבאו אחריו לא מצאו טעויות חריגות או עילה מספקת להתערב. בתי המשפט עמדו באופן עקבי באמות המידה למתן צו כזה, והדגישו את חשיבות האיזון בין החששות לבין זכותו החוקתית של המשיב לחופש תנועה. הבקשה נדחתה משום שלא היו בה שאלות משפטיות ציבוריות או מהותיות המצדיקות ערעור נוסף, ומשום שערכאת ערעור בדרך כלל אינה מתערבת בפסקי דין של ערכאה נמוכה יותר בנוגע לסעדים זמניים. סיכומו של דבר, המסגרות המשפטיות הקיימות והקביעות העובדתיות לא הצדיקו את מתן הסעד המבוקש, וההחלטה להימנע מהוצאת צו יציאה מהארץ התקבלה.