ה"פ 342/96

תקציר

פסק הדין נסוב סביב עתירה שהגישו תשעה מבקשים, תושבי מושב הפועלים ברוטיים, נגד הקצאת חלקות קרקע במושב. המשיבים הם מושב הפועלים באירותיים להתיישבות שיתופית חקלאית בע"מ ומינהל מקרקעי ישראל. הנושא המרכזי הוא הזכות להשתתף בהגרלה למגרשים שנוצרו במסגרת הרחבה שאושרה על ידי רשויות התכנון ומינהל מקרקעי ישראל. המבקשים, שאינם חברי המושב המשיב, טוענים נגד האצלת הסמכויות של מינהל מקרקעי ישראל למושב, בטענה כי היא אינה חוקית. המינהל, המופקד על ניהול מקרקעי ישראל, נחשב לגוף היחיד המוסמך לקבל החלטות על מדיניות קרקעות. פסק הדין בוחן את הוראות החוק והתקדימים הנוגעים להאצלת סמכויות, תוך הכרה בעיקרון לפיו סמכויות המוקנות לגוף מינהלי צריכות להיות מופעלות באופן אישי ולא ניתן להאציל אותן באופן שרירותי. השופט מגיע למסקנה כי מינהל מקרקעי ישראל נעדר את הבסיס החוקי להאציל את סמכויותיו למושב. יתר על כן, תגובת הממשל, שלא נקט עמדה בנושא, זוכה לביקורת כאדישה. השופט נעתר לבקשת המבקשים לצו מניעה זמני, המגביל את המושב מלבצע כל פעולה הנוגעת להגרלה לארבע חלקות קרקע. ההשלכות של ההחלטה מוכרות, והעניין נותר להכרעה בדיון העיקרי. הוצאות ההליך יישאו על כתפי המשיבים, כאשר צו הוצאות בסך 4,000 ₪ מותנה בתוצאה.