ע"א 305/63

תקציר

פסק הדין עוסק במחלוקת על הסכם מכר נכס ועסק. המשיב, שהיה בעל עסק לקונדיטוריה והבניין בו פעל, הסכים למכור שני שלישים משניהם למערערת ולצד שלישי, מר מועלם. במסגרת ההסכם היו אמורים המערער ומועלם להסדיר הסדר חוב למשיב ולאחיו, בתנאי שיקבלו שליש מהחובות שנפרעו מחלקו של המשיב ברווחי העסק. עוד נקבע בהסכם כי חוזה מפורט ייערך בהמשך. לאחר החתימה, נתן המשיב למועלם שיקים על סך 60,000 לירות כפיקדון והמערער ומועלם השקיעו בעסק. בהמשך התעוררה מחלוקת, שהובילה לדרישה כי המשיב ימלא את חלקו בעסקה. המשיב הסכים אך הציב תנאי. בית המשפט קבע כי ההסכם הראשוני מחייב וכי החוב הקשור לצ'קים בוטל על ידו. יתר על כן, גם אם המשיב היה מפר את ההסכם, הוא לא היה פוקע באופן אוטומטי, שכן הבחירה לבטלו הייתה נתונה בידי המערערת. ביצועו החלקי של ההסכם גם גרם לכך שהמערערת לא יכלה לטעון שפג תוקפו. הערעור על החלטת בית המשפט המחוזי נדחה, והמערערת חויבה לשלם למשיבים הוצאות בסך 400 לירות.