עע"מ 503/14

תקציר

פסק הדין מקבל את הערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, אך רק באופן חלקי. הוועד המרכזי מוכר כגוף המבצע של הלשכה, בדומה ל"ממשלה", ואילו המועצה הלאומית מוכרת כ"גוף המחוקק". למרות שהוועד המרכזי יכול להקים ועדות שיסייעו במילוי תפקידיו, הקמתה לאחרונה של ועדת כספים חדשה לצידה אינה יכולה לגבור על סמכויותיה של ועדת הכספים הרגילה הקיימת, הכפופה למועצה הארצית. השם שנבחר לוועדה החדשה מטעה ויש לשנותו כדי למנוע בלבול, אך הוועדה עצמה יכולה להישאר במקומה. גם המכתב ששלח אחד המערערים, בו טענה לשליטה במסירת מידע פיננסי, אינו תקף. במקום זאת, על הוועדה המרכזית להחליט על נוהל חדש בנוגע למסירת מידע, עם עקרון הגילוי וחריגים מפורשים, שייושם בהקדם האפשרי. פסק הדין מדגיש את הצורך בהרמוניה ושיתוף פעולה בין הגורמים השונים בקהילה המשפטית ומקווה שניתן יהיה לפתור סכסוכים עתידיים ללא פנייה חוזרת ונשנית לערכאות.