ע"פ 2404/09

תקציר

החלטת ערכאת הערעור דנה בערעור על ההרשעה בהתבסס על דברי העד איסמעיל, תוך הטלת ספק בממצאי עובדות, מהימנות והליכי חקירה. בית המשפט מסביר את התנאים שבהם ניתן לקבל הצהרות של עדים זרים, שנאמרו מחוץ לכותלי בית המשפט, לפי סעיף 10א לפקודת הראיות. אמירות אלה מתקבלות אם הן מאוששות בראיות, גם אם הן סותרות אותן בעדות בבית המשפט. הצהרותיו העקביות של איסמעיל מחוץ לבית המשפט, שאומתו על ידי ראיות רפואיות וממצאים מזירת האירוע, גברו על גרסאותיו בבית המשפט לפיהן הוא סובל מאמנזיה עקב פציעות, שבית המשפט מצא כי אינן מבוססות. הידע הקודם של איסמעיל על אנשי מפתח מעורבים הוסיף אמינות. בית המשפט אישר ממצאים הדוחים את האליבי של המערער, תוך שהוא מציין סתירות בעדויות המשפחה. טענות על האשמות שווא עקב השירות הצבאי נדחו כחסרות בסיס. בית המשפט מצא כי כשלים פרוצדורליים לא פגעו במכלול הראיות נגד המערער, שחוזקו ברישומים פורנזיים ועדויות. פסק הדין אישר את הרשעתו וחבותו של המערער לפי דיני השותפויות ודחה את ההתנגדויות לפיצויים, תוך הדגשת חלקו של המערער בהתרת התקיפה, גם ללא מעשה ישיר. ההרשעה אושרה על ידי השופטים, יחד עם העונשים שהוטלו, מה שסימן דחייה נחרצת של הערעור.