ת"פ 336-05-16

תקציר

פסק הדין המדובר עוסק בתיק החזקת נשק בישראל. הנאשם נעצר והואשם בנשיאת נשק התקפי - תת-מקלע מאולתר מסוג קרל גוסטב - בעיר, ללא רישיון. השופט פותח בפירוט הגורמים המשפיעים על קביעת גזר הדין, שהם הערך החברתי שנפגע, מידת הפגיעה, מדיניות הענישה הרווחת והנסיבות הקשורות לעבירה. הפגיעה הפוטנציאלית בשלום הציבור ובביטחונו כתוצאה מהחזקת נשק בלתי מורשית מודגשת, במיוחד נוכח פוטנציאל הפגיעה הגבוה של כלי הנשק המעורבים. נסיבות העבירה הן שילוב של גורמים מחמירים ומקלים. מחד גיסא, נשא הנאשם את הנשק במרחב הציבורי ולאחר מכן ברכב, והפגין זלזול בחוק במהלך מרדף משטרתי. מצד שני, לא נטען כי העבירה בוצעה בשל סכסוכים קודמים, והנשק היה פרוק. השופט בוחן את מדיניות הענישה בעבירות נשק, תוך הדגשת נטייתו של בית המשפט העליון להחמרת הענישה, נוכח המגמה המדאיגה של עבירות נשק. השופט מתייחס גם למספר פסיקות דומות כדי לקבוע את העונש ההולם. בהתאם לחומרת העבירה והנסיבות הסובבות אותה, קובע השופט טווח ענישה של 18-36 חודשי מאסר. מכיוון שהנאשם אינו זקוק לשיקום ואין חשש לשלום הציבור, העונש יבוצע במעצר. השופט מתייחס הן לנסיבות מחמירות והן לנסיבות מקלות שאינן קשורות לעבירה, לרבות חוסר התובנה של הנאשם ושיתוף הפעולה שלו במהלך החקירה. בסופו של דבר נגזרו על הנאשם 22 חודשי מאסר בפועל, 10 חודשי מאסר על תנאי וקנס של 5,000 ₪. גזר הדין נועד לאזן בין חומרת המעשים לבין אשמתו של הנאשם, תוך העברת מסר של הרתעה. השופט מסיים בכך שהוא מודיע לנאשם על זכותו לערער על פסק הדין לבית המשפט העליון.