ע"א 1983-05-22

תקציר

פסק הדין דן בסכסוך בין עיריית תל אביב-יפו לבין שתי דיירים מוגנים, תמר ולודמילה, סביב פינויים של האחרונים מאדמות העירייה שבבעלותם. הדיירים קיבלו מעמד מוגן באמצעות הסדר פשרה, שהתווה את התנאים לפינויים ואת הפיצויים שיינתנו להם לאחר מכן. העירייה פנתה לבית המשפט בבקשה לפנות את הדיירים בשל צורך ציבורי בקרקע, כפי שנקבע בהסדר. בית משפט קמא פסק לטובת העירייה, והוביל את הדיירים לערער על ההחלטה, ואת העירייה לערער נגדית על סכום הפיצוי שנפסק. פסק הדין דוחה את ערעורי הדיירים מכל הבחינות ומקבל חלקית את הערעור הנגדי של העירייה. היא מאשרת את קביעתו של בית משפט קמא כי לעירייה הזכות לפנות את תמר ולודמילה מחלקות הקרקע הנדונות, בהתבסס על ההתנחלות ועל הצורך החיוני של הציבור בקרקע. כמו כן, היא מאשרת את דחיית תביעותיה של תמר לפיצוי נפרד עבור בנותיה הבוגרות ואת בקשתה לסעד מן היושר. אשר לגובה הפיצוי, פסק הדין מפחית מהסכום שנפסק על ידי בית משפט קמא. היא קובעת כי יש לקבוע את שווי מ"ר המגורים על 55 אלף שקל, וסכום הפיצוי בגין פינוי דיירים מוגנים, כולל הוצאות פינוי, צריך לעמוד על 44 אלף שקל למ"ר. היא קובעת את שטח המתחם הזכאי לפיצוי על 844.5 מ"ר, ובכך קובעת את סכום הפיצוי הכולל על 37,158,000 שקל. השופט יונה אטדגי ממליץ לחייב אף אחד מהצדדים בהוצאות הערעור, לאור הצעת הפיצוי הקודמת של העירייה ודחיית חלק מתביעותיה. פסק הדין מופקד בידי המשנה לשופט יהודית שבח והשופטת שלומית יעקובוביץ', המסכימים שניהם עם פסק הדין.