עע"מ 5045/13

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור על פסק דין בעניין הזכות לגור בדירה ציבורית. הדירה המדוברת הושכרה לאמו של המערער עד יום מותה. לאחר פטירתה, ביקש המערער, שלכאורה התגורר עם אמו בדירה טרם פטירתה, לקבל זכויות חוזיות להמשך ההתגוררות בדירה. בקשה זו נדחתה על ידי ועדת המשיב בנימוק שלמערער דירה נוספת. על החלטה זו ערער המערער רק לאחר חמש שנים. בינתיים פסק בית המשפט לטובת עמידר, החברה שהשכירה את הדירה, בתביעה לפינוי המערערת. בית המשפט המחוזי הציע למערער להגיש עתירה מנהלית, וכך עשה. עם זאת, בית המשפט לעניינים מנהליים דחה את העתירה, והוביל את המערערת לערער לבית המשפט המנהלי המרכזי. הערר מתייחס לדחייה זו, ובמקביל מבקש עיכוב ביצוע הפינוי עד להכרעה בערר. בית המשפט נעתר לבקשה לעיכוב ביצוע, חרף השיהוי בהגשת העתירה, שכן מצא כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המערער. המערערת עומדת בפני האפשרות של דרי רחוב וחובות משמעותיים, בעוד שהנזק שנגרם למשיב עקב עיכוב הפינוי אינו בלתי הפיך. זאת ועוד, בית המשפט מציין כי המערער משך את ערעורו הקודם על יסוד המלצת בית המשפט המחוזי. הפינוי מתעכב אפוא עד לסיום הערעור, והמשיב מחויב לכיסוי שכר טרחת עורך הדין של המערערת, בסך 3,500 ₪.