רע"א 5203/08

תקציר

אזרח ישראלי שסבל מסכיזופרניה אושפז ושוחרר ב-1 במרץ 2008. למחרת הוא לקח מונית לאזור ג'נין והתחיל ללכת ברגל, כי האמין שהוא באום אל-פחם. הוא התקרב לעמדת צה"ל כשבידו שקית, והחיילים, שחששו כי מדובר במחבל, ניסו לעצור אותו. החיילים, בהוראת מפקדם, סא"ל אלון, ירו מספר יריות באוויר ובסמוך למשיב, אך הוא המשיך ללכת. סא"ל אלון ירה בסופו של דבר ברגלו של המשיב, מה שהוביל לקטיעתו. המשיב תבע את המדינה בגין רשלנות, בטענה כי סא"ל אלון היה צריך להבהיר את כוונותיו לפני הירי. בית המשפט המחוזי פסק לטובת המשיב והוביל את המדינה לערער. דעת הרוב, שנכתבה על ידי השופט לוי ואליה הצטרף המשנה לנשיא ריבלין, קבעה כי חשדם של החיילים כלפי המשיב סביר בהתחשב במיקום ובאי היענותו לקריאותיהם ולירי שנורה באוויר. עוד נמצא כי החיילים חשו סכנה מיידית לחייהם וכי מתן מחסה אינו אפשרות מעשית. לפיכך, הגיע הרוב למסקנה כי החיילים פעלו בסבירות ודחו את הערעור, כאשר כל צד נושא בהוצאותיו. השופט ג'ובראן, בדעה חולקת, הסכים עם ממצאי בית המשפט המחוזי והדגיש כי החשד אינו מבוסס וכי השימוש בנשק חם היה מוקדם מדי ובלתי סביר. הוא גם הסכים עם הגדרתה של הערכאה הנמוכה יותר את האירוע כפעולת שמירה שאינה עולה כדי "מעשה מלחמה", ועל כן על המדינה לפצות את המשיב. השופט ג'ובראן היה דוחה את הערעור ומורה למדינה לכסות את הוצאות המשיב.