ע"א 1605/00

תקציר

פסק הדין הוא ביחס לתביעה שהגישו המערערים לפנות את המשיבים מקומת מרתף בשפרעם ולתבוע דמי שכירות הולמים. עם המשיבים נמנים שפיק, החזית הדמוקרטית, המפלגה הקומוניסטית וח'ליל, שהיה הבעלים של הבניין. המערערים ביקשו לפנות את המשיבים בטענה שהם מחזיקים במרתף שלא כדין. בית משפט קמא פסק לטובת המשיבים. בערעור אישרו השופטים את ממצאיו וקביעותיו של בית משפט קמא, שהיו מעוגנים היטב בחומר הראיות וההיגיון, למעט השופט שטמר שחלק חלקית על פרשנותו של בית משפט קמא לסעיף 131(1) לחוק הגנת הדייר. היא קבעה כי המפלגה הקומוניסטית, בהיותה דיירת מוגנת, לא שילמה שכר דירה במשך תקופה ארוכה, ובכך סיפקה עילה לפינוי. עם זאת, השופטים העניקו למפלגה הקומוניסטית סעד הוגן, וחייבו אותם לשלם למערערים 15,000 ₪ בתוך 45 יום ולהגיש תביעה לבית הדין לשכירות לקביעת דמי השכירות לכל השנים. כמו כן חויבה המפלגה לשלם את כל דמי השכירות שנקבעו על ידי בית הדין לשכירות ו-300 ש"ח בחודש החל מיום 1.10.02. אי ציות יביא לביטול הסעד ולפינוי מיידי. בנוסף, חויבה המפלגה הקומוניסטית לשלם שכר טרחת עורך דין בסך 5,000 שקל. השופט ג'רג'ורה הציע מערכת תנאים שונה למתן סעד, ואילו הנשיא פינקלשטיין הסכים עם ממצאיו של השופט שטמר בעילות הפינוי, אך הציע סכום שונה לסעד מן היושר. דעת הרוב של השופטים פינקלשטיין, שטמר ועבד אישרה את פסק דינו של השופט שטמר.