צ"ה 41475-05-19

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את הבקשות לביטול צווי ההריסה מכמה סיבות. ראשית, למבקשים אין זכות עמידה שכן לא ניתן לראות בהם נפגעים מהצווים שכן אין להם קשר משפטי מוכח למבנים המדוברים. יתר על כן, הבקשות הוגשו הרבה מעבר למועד האחרון של 30 יום, החל ממועד הוצאת הצווים או מועד הבאתם לידיעת המבקשים, לפי המוקדם. המבקשים לא הביאו ראיות מספיקות כדי להזדהות כדיירי הבניינים או להוכיח כי הצווים לא הובאו לידיעתם. בנוסף, לגופן של הבקשות אין ממשות, שכן התקיימו התנאים למתן צווי ההריסה. המבקשים לא הוכיחו כי המבנים נבנו ללא היתר, דבר המהווה עבירה פלילית. הם גם לא הצליחו לטעון כי החלופות שהותוו בסעיפים הרלוונטיים בחוק התכנון והבנייה לא מולאו, שכן הרשויות עשו מאמצים סבירים לאתר ולזמן את הגורמים האחראים, אך לא זכו למענה. לבסוף, האינטרס הציבורי בהריסת מבנים בלתי חוקיים גובר על האינטרס הפרטי של המבקשים. המבנים נבנו באופן בלתי חוקי על קרקע ללא כל זכויות שנרכשו כדין, וקיומם מונע את פיתוח הקרקע לטובת הקהילה. טענות המבקשים בדבר פגיעה בזכות המגורים וקיומם של מגורים חלופיים מחלישות אף הן את טענותיהם. ככלל, הבקשות חסרות שחר ונדחות הן מטעמים פרוצדורליים והן מטעמים מהותיים.