בג"צ 1306/93
פסק-דין עליון
תקציר
פסק הדין עוסק בעתירה שהגיש אברהם ברוכין נגד הוועדות המקומיות והמחוזיות לתכנון ובנייה בירושלים ונגד שכן סמוך, משה מזרחי, שבנה בחלקה שלו מבנה שלא כדין. בטיעוניו של ברוכין נטען כי הוועדות לא אכפו צו הריסה על הבנייה הבלתי חוקית, ואישור תוכנית הבנייה היה שלא כדין. עם זאת, השופטים, כבוד השופטים י' בך וצ' אור, דחו את כל טענותיו של ברוכין. הם מצאו כי ועדות התכנון פעלו במסגרת סמכויותיהן ואינן אחראיות לביצוע צו ההריסה, כפי שהוטל על מזרחי עצמו. הוועדות הגישו כתבי אישום נגד מזרחי בגין אי ציות לצו ההריסה ושקלו את הצעתו לתוכנית בניין עיר, שאושרה משיקולים תכנוניים לגיטימיים. שני השופטים הסכימו עם פסק הדין והדגישו כי השיהוי המשמעותי בפעולתו המשפטית של ברוכין ואופייה הרטרואקטיבי של תוכנית הבנייה המאושרת משמעותם שאין הצדקה לבטל את ההחלטה. הם גם הזהירו כי אישור בדיעבד של בנייה בלתי חוקית עלול ליצור תקדים מסוכן ולעודד זלזול נוסף בחוקי התכנון. ההחלטה לדחות את העתירה התקבלה פה אחד.
בג"צ 1306/93 אברהם ברוכין נ' הועדה המקומית לתיכנון ובנייה ירושלים, עליון (13.6.1993)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.