רע"א 4836/21

תקציר

בקשת רשות הערעור נדחתה לאחר עיון מעמיק בכל המסמכים והתגובות הרלוונטיים. בית המשפט לא מצא כל הצדקה לטענות שהציג המבקש, שליידר, בפרט בנוגע להחלטה לקבל את עמדת הרשות הרגולטורית בהליך של תובענה ייצוגית. מדובר בהחלטה פרוצדורלית, המעוגנת בשיקול דעתו של בית משפט קמא, ולא הייתה הצדקה להתערב שכן היא לא נוגדת את החוק ולא גורמת לעיוות דין. בית המשפט ציין כי מומחיותו של הרגולטור יכולה להאיר את המחלוקות הבסיסיות, ועמדתו אינה מעבירה את התיק ממסלול מייצג למסלול מנהלי. קבלת עמדת הרגולטור לא סתרה את האישור הקודם של תובענה ייצוגית, שכן בית המשפט יכול היה לשקול את האינטרסים של הציבור בענייני פיצויים לפי חוק תובענות ייצוגיות. טענותיו של שליידר בנוגע להשלכות הכספיות על חברת החשמל נחשבו מוקדמות מדי, שכן הן לא טופלו בשלב זה. בנוסף, בית המשפט התיר לחברת החשמל לטעון מחדש סוגיות שהוכרעו בעבר, ולא ראה בכך פגם תפעולי, שכן נטל ההוכחה להחלטות ביניים נמוך יותר מאשר בשלב לגופה של התובענה הייצוגית. בית המשפט הדגיש כי ניתן יהיה לשנות את החלטות הביניים אם יצוצו ראיות חדשות. באשר לתקופת ההתיישנות, בית המשפט שמר על החלטתו משלב האישור, אך התיר לחברת החשמל להציג עובדות חדשות הנוגעות לסוגיה זו, בציפייה להסברים מספקים להשמטתן הראשונית. בסופו של דבר דחה בית המשפט את בקשת רשות הערעור והורה לשליידר לכסות את הוצאותיה המשפטיות של חברת החשמל בסך 10,000 שקל.