ת"א 40608-10-23

תקציר

ניתוח משפטי זה מתמקד בפרשנותו וביישומו של סעיף 6ב לחוק הפיצויים, תוך בחינת התנאים בהם ניתן להציג ראיות סותרות ותפקידן של קביעות מקדמיות של פקידי התביעות לעומת ממצאי הוועדות הרפואיות. **עקרונות משפטיים וחידושים** * **תכליתו של סעיף 6ב לחוק הפיצויים:** * מטרתו העיקרית של סעיף 6ב היא למנוע כפל הערכות של מומחים רפואיים, ובכך למנוע הוצאות מיותרות. * עם זאת, סעיף זה אינו מבטל את זכותו הבסיסית של צד להציג ראיות הסותרות קביעה קיימת, בתנאי שהיא מוצדקת על ידי נימוקים מיוחדים מתועדים. * **תנאים להצגת ראיות סותרות:** * הפסיקה גורסת בעקביות כי הצגת ראיות סותרות מותרת רק במקרים חריגים וכאשר הדבר נחוץ לעשיית צדק. * תקדימים מרכזיים (למשל, CA 634/85, CA 7666/15) קובעים תקן מחמיר זה. * **עילות להתרת ראיות סותרות:** * עילות משפטיות: זה כולל הפרות של כללי הצדק הטבעי. * נימוקים עובדתיים: אלה מוגבלים לסיבות עובדתיות משמעותיות, כגון שינוי מהותי במצבו של המשיב. * נטל ההוכחה להוכיח נסיבות חריגות אלה מוטל באופן ישיר על הצד המבקש להציג ראיות סותרות. * **נסיבות ספציפיות המצדיקות ראיות סותרות:** * פגמים מהותיים בהליכי המוסד לביטוח לאומי. * מצבים בהם לא היה בוועדות המוסד לביטוח לאומי מידע רפואי מלא ורלוונטי על הנפגע. * מקרים שבהם המסמכים הרפואיים שהוגשו לוועדה לא היו מלאים ולא שיקפו במדויק את מצבו הבריאותי של הנפגע. * כאשר ועדה רפואית לנפגעי עבודה מתעלמת מנתונים רפואיים רלוונטיים, כגון מידע סותר מהליכים קודמים או מההיסטוריה הרפואית של התובע, הדבר עלול לעורר ספק לגבי מהימנות קביעתה (רע"א 2993/14). * **ההבחנה בין קביעות פקיד התביעות לבין קביעות ועדות רפואיות:** * חידוש משפטי מרכזי המודגש בניתוח זה הוא ההבחנה הברורה בין תפקידו של פקיד תביעות לבין תפקידו של ועדה רפואית. * החלטת פקיד התביעות נחשבת לקביעה ראשונית לגבי דמי פגיעה, שנועדה להעניק סעד זמני וראשוני. אין מדובר בקביעה סופית של הקשר הסיבתי או דרגת הנכות. * לעומת זאת, קביעת הקשר הסיבתי ואחוזי הנכות הם סמכויות הנתונות באופן בלעדי לוועדה הרפואית. * הפסיקה, במיוחד בע"א 42198-02-17 ובע"א 22130-10-09, קובעת נחרצות כי החלטת פקיד התביעות אינה מהווה קביעה מחייבת לצורך סעיף 6ב לחוק. * הרציונל הוא כי בשלב המקדמי לא ניתן לאחד את מלוא היקף הנזק, ופקיד התביעות אינו נדרש לקבוע את דרגת הנכות או את הקשר הסיבתי, שהן משימה של הוועדה הרפואית. * לפיכך, ועדה רפואית אינה כבולה למכתב הכרה של פקיד התביעות, וחריגה ממנו, המבוססת על שיקולים רפואיים, אינה מהווה באופן אוטומטי עילה להצגת ראיות סותרות לפי סעיף 6ב. * **בקשה למקרה:** * בית המשפט מצא כי המבקש לא הצליח להוכיח נסיבות חריגות המצדיקות התרת ראיות סותרות. * העובדה שפקיד התביעות הכיר רק בפגיעה בכתף ימין, ואילו הוועדה הרפואית הכירה בפגיעה בכתף שמאל, לא נחשבה כעילה מספקת. * סטייה זו הייתה מותרת מכיוון שהחלטת פקיד התביעות הייתה ראשונית, והוועדה הרפואית, על סמך גרסת הנפגע על נפילה על צדו השמאלי לאחר הפגיעה, יכלה לקבוע קשר סיבתי לפגיעה בכתף שמאל שאולי לא היה ברור לפקיד התביעות. * טענת המבקש כי המשיב לא התלונן על הפגיעה בכתף שמאל בפני הוועדות הופרכה גם על ידי ראיות מהחלטת הוועדה עצמה. לסיכום, הניתוח מחזק את העיקרון לפיו החלטות מקדמיות אמנם אינן מחייבות, אך הרף לקבלת ראיות סותרות לפי סעיף 6ב נותר גבוה, ומחייב נימוקים משפטיים או עובדתיים משמעותיים הניתנים להוכחה, ולא רק אי הסכמה עם ממצאי הוועדה הרפואית המצויים בסמכותה.