עש"א 46766-07-14

תקציר

פסק הדין מתווה את המסגרת החוקית לשלילה או התלייה של רישיון רופא בישראל, הכרוכה בהליך דו-שלבי. ראשית, ועדת משמעת דנה בתיק וממליצה על דרך פעולה, שלאחריה מקבל שר הבריאות החלטה סופית. במקרה זה, הערעור מתייחס להתליית רישיונו של רופא בעקבות תלונה מתוקנת על מחקר רפואי ניסיוני שערך הרופא. העניין המרכזי הוא שהחלטות השופט וועדת המשמעת התבססו על עובדות לא מדויקות, במיוחד לגבי עיתוי של אירוע קריטי. חתימתו של המערער על טופסי ההסכמה הייתה שגויה, מה שהוביל את השופט להטיל עונש חמור יותר. יתר על כן, הכרעת הדין דנה באפשרות שהמערער יחזור בו מהודאתו. בעוד שחזרה בה מהודאה בתיקים פליליים דורשת אישור מבית המשפט מטעמים מיוחדים, נסיבותיו של ההליך המשמעתי הן ייחודיות. התלונה תוקנה פעמיים, כאשר התיקון השני לחוקה מחק כל אזכור של "זיוף". המערער הודה בתלונה המתוקנת, שלא כללה את אישום הזיוף, ולפיכך לא ניתנה לו הזדמנות להתגונן מפני טענה זו. עובדה זו, יחד עם העובדה שגם בידי התביעה לא היו די ראיות להוכחת זיוף, משמעה שהמערער לא הודה מרצונו החופשי בזיוף. מאחר שלא ניתנה למערער הזדמנות הוגנת להציג את הגנתו, פסק הדין מבטל את הודאת המערער ומחזיר את העניין לדיון חוזר בוועדת המשמעת. הוועדה יכולה לבחון תלונה חדשה אם בידי המשיב הראיות הדרושות, והמערער אינו מחויב להסדר הטיעון הקודם. לבסוף, לא נפסקו הוצאות לאף אחד מהצדדים.