מ"י 32349-02-22

תקציר

המבקש נעצר ביום 14.2.2022 והואשם במספר עבירות, ולאחר ארבעה ימים שוחרר בתנאים מסוימים. פרקליטו של המבקש ביקש להטיל הוצאות על מקבל ההחלטות בפרקליטות, בטענה כי ניתן היה לשחרר את המבקש מוקדם יותר וכי מעצרו הלילי מיותר. מהיחידה החוקרת ומהפרקליטות השיבו כי מעצרו של המבקש היה מוצדק, וכי ההחלטה לשחררו התקבלה על סמך התפתחות תיק החקירה. עם זאת, בית המשפט מצא כי החלטת היחידה החוקרת להשאיר את המבקש במעצר לאחר שהחליטה לשחררו אינה מוצדקת, פוגעת בזכותו החוקתית לחירות ומבזבזת משאבים ציבוריים. כמו כן, בית המשפט מתח ביקורת על היחידה החוקרת על מסירת מידע שגוי במהלך הדיון, וקבע כי על נציגי היחידה החוקרת לנהוג באחריות ובזהירות בעת מסירת המידע לבית המשפט. בית המשפט קבע כי יש לפצות את המבקש בגין מעצר השווא, וקיבל את הטענה כי לא היה בסיס להמשך מעצרו לאחר שהתקבלה ההחלטה לשחררו. השופט ציין את הזכות החוקתית לחירות ואת ההשפעות המזיקות של המעצר, והחליט כי על המשיב לשלם למבקש 750 ₪ כפיצוי על הפגיעה בזכויותיו, כבודו וחירותו במהלך המעצר המיותר. ההחלטה התקבלה ללא נוכחות הצדדים והיחידה החוקרת נדרשה להחזיר את תיק החקירה לבית המשפט. הפיצוי חויב שישולם בתוך 30 יום מיום קבלת ההחלטה.