ה"פ 48630-01-11

תקציר

המבקשים ביקשו לתקן פסק דין חלוט בעניין יתרת חשבון הבנק שלהם בבנק המשיב, מחודש מרץ 2000. המבקש ביקש לתקן את מה שנתפס בעיניו כחיובים וזיכויים לא מדויקים בחשבונו, במיוחד לאחר הצהרתו הנטענת של הבנק כי סיים לבצע פעולות מסוימות במועד מסוים. עם זאת, בית המשפט דחה את תביעת המבקש על הסף בשל עקרון ההשתק, המשתיק בעל דין שכבר דן בעניינו והוכרע. המבקש הודה בעבר ביתרת החוב בחשבונו והיו לו הזדמנויות רבות לערער עליה בערכאות שונות, לרבות בית המשפט המחוזי בתל אביב ובית המשפט העליון, אשר פסקו כולם לטובת הבנק. המבקש ניסה למעשה ליזום את אותה סוגיה במסווה של תביעה לסעד הצהרתי. זאת ועוד, גם טענותיו של המבקש בדבר מרמה ומרמה נבחנו בעבר ונדחו על ידי בתי המשפט. לפיכך, השופט הגיע למסקנה כי טענת המבקש היא ניסיון לחזור על טיעונים ישנים ומצא כי אין ראיות חדשות המצדיקות תיקון פסקי הדין הקודמים. המבקש חויב לכסות את הוצאות הבנק המשיב, והשופט הפציר בשני הצדדים להביא את הסאגה המשפטית לסיומה.