בע"מ 3445/20

תקציר

בסכסוך ארוך שנים על ירושת הוריו של המבקש, היו מעורבים צוואות מרובות שהובילו להליכים משפטיים. בית המשפט לענייני משפחה בירושלים פסק תחילה לטובת ביצוע צוואה משנת 2014. לאחר מכן הגיש המבקש בקשה לקיום צוואה משנת 2016, אשר נדחתה, ולאחריה הוגשה בקשה לקיום צוואה משנת 2015, לה התנגדו המשיבים שתמכו בצוואה משנת 2014. בית המשפט לענייני משפחה דחה את בקשת הצוואה משנת 2015 והורה על קיום הצוואה משנת 2014. המבקש ערער על החלטה זו לבית המשפט לענייני משפחה, אשר העניק עיכוב ביצוע עד להגשת ערעור, בתנאי שיתקיימו תנאים מסוימים. לאחר מכן פנה המבקש לבית המשפט המחוזי בבקשה לעיכוב ביצוע, אשר נדחתה, ובקשתו לחופשה לצורך ערעור נדחתה אף היא. המבקש, מצדו, ערער לבית המשפט העליון בבקשה לעכב את ביצוע פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה. עם זאת, שופט בית המשפט העליון דחה את הבקשה והסכים עם החלטות הערכאות הנמוכות יותר. השופט קבע כי טענות המבקש, הנעוצות בנסיבות המקרה, אינן מצדיקות ערעור נוסף, וכי החלטת בית המשפט לענייני משפחה מנומקת היטב ושוקלת את כל הגורמים הרלוונטיים. בנוסף, השופט לא מצא פגמים פרוצדורליים המצדיקים התערבות. כתוצאה מכך, בקשת רשות הערעור נדחתה, וגם הבקשה לעיכוב ביצוע נדחתה, ללא צו להוצאות, ובכך למעשה אושרה קיום הצוואה משנת 2014.