ת"א 127957/00

תקציר

החלטת בית המשפט התייחסה לתביעה לפיצויים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. התביעה, שהוגשה על ידי מבקש שהתקשה להיכנס לישראל, הופסקה לזמן מה בשל נסיבות אלו שאינן בשליטתו של המבקש. המבקש ביקש להחיות את התיק לאחר שהמצב הביטחוני השתפר. בית המשפט קבע כי סיום התביעה שקול לדחייתה וכי בפני המבקש עומדות שתי אפשרויות: להגיש תביעה חדשה או לבקש את ביטול החלטת הפיטורים. מאחר שהמבקש בחר באפשרות השנייה, חלות הוראות חוק ההתיישנות, והיה צורך להגיש את התביעה מחדש או לבטל את ההחלטה לפני ינואר 2004. עם זאת, השופט קבע כי תביעת המבקש אינה מוגבלת בזמן, שכן המשיב הודה בעבר בכתב בזכותו של המבקש לפיצוי. הודאה זו, מיום 22.5.2000, היוותה הכרה בזכותו של המבקש, על אף שנשאה את הכיתוב "מבלי לפגוע בזכויות ולצרכי משא ומתן לפשרה בלבד". השופט פירש הודאה זו כהכרה ברורה בזכותו של המבקש לפיצוי וקבע כי יש לחשב את תקופת ההתיישנות מהודאה זו, כך שהתביעה הנוכחית תקפה. עוד ציינה השופטת כי המבקש יוכל לחדש את ההליכים המשפטיים, והתיק ייבחן לצורך מינוי מומחה חדש שיחליף את הקודם.