עת"מ 33794-05-12

תקציר

העותר, אזרח חוף השנהב, הגיש עתירה נגד דחיית המשיב את בקשתו להכרה כפליט לפי אמנת הפליטים. העותר טען כי הוא נתון לרדיפה בשל היעלמותו של אחיו ואי זיהויו על ידי קונסול חוף השנהב. עם זאת, השופט לא מצא טעם בעתירה. העותר משך את תביעתו בדבר הסרת ההגנה הקולקטיבית על אזרחי חוף השנהב, תוך התמקדות בתביעתו האישית. השופט ציין החלטות שהתקבלו לאחרונה ודחו עתירות דומות והכיר בסבירות עמדת המשיב ביחס להסרת ההגנה הקולקטיבית. באשר לטענתו הספציפית של העותר, קבע השופט כי הוא לא הביא ראיות מספיקות לחשש מבוסס היטב מפני רדיפה. מהתבטאויותיו של העותר בראיונות ובשימועים עולה כי עזב את חוף השנהב מסיבות כלכליות ולא היה לו חשש סביר לשוב. אי-זיהויו של הקונסול, נטען גם על-ידי העותר, לא נחשב ראיה משכנעת לרדיפה. יתר על כן, העותר לא הוכיח סיכון לחייו אם יגורש, ואף לא ביסס די הצורך את טענתו לחוסר אזרחות, שכן היא הועלתה בשלב מאוחר מדי של ההליך. לפיכך, קבע השופט כי יש לדחות את העתירה, ללא כל צו להוצאות, ועל העותר לפנות להכרעה בשאלות משמורתו וגירושו בפני בית המשפט המתאים.