ת"פ 14334-02-15

תקציר

הנאשמים הורשעו במספר אישומים הקשורים לזיוף מסמכים והתחזות. הם קשרו קשר לאפשר לנאשם 2 להתחזות לנאשם 1 ולגשת לבחינת מיון באנגלית כדי לסייע לנאשם 1 להימנע מלימודי אנגלית בתכניתו האקדמית. התוכנית בוצעה פעמיים, כאשר נאשם 2 ניגש לבחינה במקום נאשם 1 בשתי הזדמנויות שונות. שני הנאשמים הודו בחלקם בביצוע העבירה במסגרת הסדר טיעון, והופנו לשירות המבחן לצורך הערכה. תסקיר המבחן ציין את החרטה של הנאשמים, לקח בחשבון את גילם הצעיר, היעדר עבר פלילי ונסיבות אישיות חיוביות, והמליץ להימנע מהרשעה בשל ההשפעה השלילית הפוטנציאלית על המשך דרכם האקדמית והמקצועית. עם זאת, השופט קבע כי אף שהעבירות חמורות וחוזרות על עצמן, הרשעה לא תגרום נזק משמעותי לשיקום הנאשמים. לפיכך החליט השופט לאשר את ההרשעה, תוך הדגשת חשיבות הגמול וההרתעה במקרה זה. השופט הטיל עונש של שלושה חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי למשך שנתיים, והורה לכל נאשם לבצע מספר שונה של שעות עבודות שירות בהתאם לחלקו בעבירה.