ע"א 5326/23

תקציר

בפסק דין זה בחן בית המשפט את ערעורה של בקשה לעיכוב ביצוע והחליט לדחותה. המסגרת המשפטית המהותית המצוטטת מתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ח-2018, מצביעה על כך שערעור על פסק דין אינו מעכב אוטומטית את ביצועו. על המבקש להוכיח שני תנאים מרכזיים: סיכוי גבוה להצלחה בערעור ואיזון נוח של נוחות. בפסק הדין הודגש כי במקרים של שיקול דעת כלכלי, כמו זה, הוכחת מאזן הנוחות לטובת המבקש היא מאתגרת, לא פעם משום שבדרך כלל ניתן לחזור למצב הקודם. בית המשפט מצא כי המבקשת לא הצליחה לתמוך באופן משכנע בטענתה כי אכיפת פסק הדין תוביל לקריסתה הכלכלית, בשל היעדר חוות דעת מומחה ותשתית ראייתית בלתי מספקת. יתר על כן, התביעה הייתה חלשה משום שהסכם המכר דרש תשלום מלא עוד בטרם התעוררו תביעות קיזוז. היעדר קושי צפוי להשיב את המצב לקדמותו, אם הערעור יתקבל, הטה עוד יותר את הכף לטובת המבקש. עוד העריך בית המשפט כי סיכוייו של המבקש לזכות בערעור נמוכים, בהתבסס על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, שהסתמך על לשון ההסכם, התנהגותו של המבקש והסכמות במהלך ההליכים. ניסיונו של המבקש לסתור את טענות המשיבים לא היה משכנע, ובסופו של דבר דחה בית המשפט את הבקשה לעיכוב ביצוע, והורה למבקש לשלם למשיב מס' 1 הוצאות בסך 3,000 ₪. פסק הדין משקף בחינה מדוקדקת של ההגינות הפרוצדורלית, הדרישות הראייתיות והתקדימים המשפטיים, ששיאם במסקנה כי הבקשה נעדרת שחר.