ע"א 703/13

תקציר

הערעור שבפני בית המשפט הוא טענת המערערת כי החברה המשפחתית זכאית ליהנות מצו זמני הפוטר או פוטר חלקית ממס שבח במכירת "דירת מגורים מזכה". הוראת השעה, שמטרתה להגדיל את היצע דירות המגורים, חלה על דירות בבעלות יחידים. המערער טען, כי מאחר שברזילי, החברה המשפחתית, צריכה להיחשב כנישומת "יחידנית", יש לראות את הדירה בבעלות יחיד, ולפיכך זכאית לפטור ממס. עם זאת, בית המשפט דחה את הערעור וקבע כי חברה משפחתית אינה יכולה להיחשב כיחיד לצורך הפטור. ההקשר החקיקתי והתכלית של הוראת השעה תומכים במסקנה כי הפטור מוגבל לדירות בבעלות אנשים טבעיים, ולא חברות, למרות הסדר המס בסעיף 64א לפקודה, המייחס את הכנסתה החייבת של חברה משפחתית לנישום היחיד. הסדר זה אינו משנה את מעמדה המשפטי של החברה או את ייעודה לפעול למטרות רווח, ולכן לא ניתן להשתמש בו כדי לעקוף את דרישת הבעלות. זאת ועוד, לשונם הספציפית של דיני מיסוי מקרקעין מגבילה את תחולת הפטורים על הכנסות מרווחי הון, ואינה מאפשרת להרחיב את הפטור לחברות משפחתיות. לבסוף, ההיסטוריה החקיקתית של הוראת השעה מלמדת כי הפטור לא נועד לחול על חברות משפחתיות. לפיכך, הערעור נדחה, והמערערת נדרשת לכסות את הוצאות המשיב.