ת"א 43129/05

תקציר

התובעת, אלמנתו של ישראל גרשון ז"ל, תבעה את חברת הביטוח לתגמולי ביטוח חיים בעקבות מות בעלה. חברת הביטוח הנתבעת סירבה לשלם, בטענה שגרשון לא גילה מחלות קודמות בתצהיר הבריאות שלו. התיק נסב על שתי שאלות: משמעותו של מכתב הדחייה, והאם גרשון הפר את חובת הגילוי שלו. השופט קבע כי מכתב הדחייה של הנתבעת הגדיר את גבולות הסכסוך, וכי גרשון לא התכוון במרמה להונות את חברת הביטוח. באשר לפוליסה משנת 2001, מצא השופט כי גילויו החלקי של גרשון אינו פוטר את הנתבע מתשלום תגמולים, והורה לחברה לשלם לתובע את תגמולי הביטוח בהתאם לפוליסה הראשונית. עם זאת, לגבי הארכת הפוליסה לשנת 2004 פסק השופט לטובת הנתבע וקבע כי חברת ביטוח סבירה לא הייתה מבטחת את גרשון אילו ידעה את מצבו הרפואי האמיתי. לפיכך, נדחתה התביעה להארכת הפוליסה. לאור ההצלחה החלקית של תביעת התובע, פסק השופט לנתבע הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 5,000 ₪ בתוספת מע"מ, אך המליץ לנתבע לוותר על הגבייה.