ת"א 9319-05-14

תקציר

מדובר במקרה של ערעור על הולדה בעוולה שנדון בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד. התובע, שיוצג על ידי אפוטרופסו, תבע שני נתבעים: שירותי בריאות כללית, שעקבו אחר הריונה של אמו, ומדינת ישראל, בעלת בית החולים בו ביקשה האם להפסיק את ההיריון. התובע טען כי רשלנות הנתבעים הובילה ללידתו עם נכויות קשות שניתן היה למנוע אילו ההיריון היה מופסק בשלב מוקדם. קופת החולים טענה כי התביעה הוגשה מאוחר מדי וכי פעולות בית החולים ניתקו את הקשר הסיבתי בין רשלנותה הנטענת לבין נזקי התובע. בית החולים הכחיש את הטענות לרשלנות בטיפול ביולדת. הודעה מטעם צד ג' נשלחה לד"ר ט', אחיינה של האם, שסייע לה בתחילת ההיריון ובסופו. השופט מצא כי התביעה נגד קופת החולים מוצדקת בחלקה. הקרן לא ביצעה מעקב הריון תקין, במיוחד בכל הנוגע לפיגור גדילה, שתרם למצבה של האם. עם זאת, השופטת דחתה את הטענה כי האם הייתה מפסיקה את ההיריון בשלב מוקדם אילו נודע לה על זכותה לעשות כן בשל גילה ומצבה הנפשי. השופט גם מצא את בית החולים רשלני ביחסו ליולדת, שכן היה עליו לאשפז אותה ולכנס ועדה להפסקת הריון בהקדם. השופטת הטילה על שני הנתבעים אחריות לנזקי התובע, שכן רשלנות בית החולים החמירה לכך שהקופה לא ביצעה מעקב גדילה תקין. באשר לסיבתיות, קיבלה השופטת את טענת התובע כי הוא סובל מתסמונת גנטית, ולא רק מסיבוכים של פגות, וכי שיתוק המוחין שלו היה חלק מתסמונת זו. השופט קבע כי נכות התובע היא 52.5% בגין פיגור קל-בינוני ו-65% בגין שיתוק, עם נכות משוקללת כוללת של 84%. השופטת פסקה לתובע פיצויים שונים, בהם 400,000 ₪ בגין נזק לא ממוני, 3,795,800 ₪ עבור סיוע לצד ג', 200,000 ₪ עבור הוצאות רפואיות, 150,000 ₪ עבור צרכי שיקום, 265,000 ₪ עבור ניידות, 300,000 ₪ עבור התאמות דיור ו-150,000 ₪ עבור הוצאות אפוטרופסות. הנתבעים חויבו לשלם לתובע סכומים אלה, בתוספת שכר טרחת עורך דין בשיעור של 23.4%, בתוך 30 יום. הודעת הצד השלישי נגד ד"ר ט' נדחתה, וקופת החולים חויבה לשלם לו הוצאות משפט בסך 35,000 ₪.