ה"פ 3050/04

תקציר

הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בירושלים הגישה בקשה למסירת החזקה בקרקע בבית חנינא שבירושלים לפי סעיף 8 לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור, 1943). נטען כי הקרקע המדוברת נמצאת בתחומה של קרקע שהופקעה לצורכי ציבור, כאמור בהודעת הפקעה שפורסמה בשנת 2001. אלא שהמשיבים, בעלי הקרקע, סירבו לפנות את המקום. לאחר מכן פנה המבקש לבית המשפט לקבלת סיוע. הסוגיה העיקרית הייתה האם הודעות ההפקעה שפורסמו בשנים 1984 ו-2001 עומדות בדרישות הפרסום לפי סעיף 5 וסעיף 7 לפקודת הקרקעות, שהן תנאי סף להליך העברת החזקה המזורז. בית המשפט מצא כי ההודעות אינן ברורות וספציפיות דיין, ואינן עומדות בדרישות המחמירות להליך מקוצר שכזה. בעוד ההודעה משנת 1984 הזכירה במפורש את החלקה שבמרכז המחלוקת, ההודעה משנת 2001 התייחסה אליה רק באמצעות ציוני קואורדינטות כלליים, דבר שלא הספיק. חוסר הבהירות של ההודעה, במיוחד בהשוואה להודעה הקודמת משנת 1984, יצר מכשול בפני בעלי הקרקע, שלא צריך להיות כך. בנוסף, התייחס בית המשפט לטענות נוספות שהעלו המשיבים אך לא מצא פגמים מהותיים בהליך ההפקעה. טענות המשיבים בדבר היעדר הודעה אישית, שיהוי בלתי סביר ופגיעה בזכויות יסוד לא היו משכנעות, בעיקר בשל היעדר ראיות. עוד ציין בית המשפט כי פיצויים וגישה לחלקות אינם עניינים שיש להכריע בהם בדיון זה ומחייבים הליכים נפרדים. סיכומו של דבר, הבקשה למסירת החזקה נדחתה בשל אי עמידתו של המבקש בתנאי הסף לפרסום. המבקשים חויבו לשלם למשיבים הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 15,000 ₪.