בר"ש 5842/13

תקציר

גזר הדין המדובר הוא תוצאה של הליך משמעתי נגד עורך דין שהורשע בשורה של מקרים של אלימות במשפחה ואיומים כלפי גרושתו. בקשת הערעור של עורך הדין נועדה להפחית את חומרת עונשו, הכולל השעיה של שמונה שנים מלשכת עורכי הדין, שבהמשך הופחתה לשבע שנים ולאחר מכן חמש שנים על ידי ערכאות גבוהות יותר. בבקשה נטען כי ועדת האתיקה האזורית ובית הדין המשמעתי נעדרי סמכות בתיק, כי הייתה אכיפה בררנית וכי העונש מופרז בהתחשב בנסיבותיו האישיות. המשיב, לעומת זאת, מתנגד לבקשה ומדגיש כי התיק אינו מצדיק גלגול רביעי של ערעור, וכי מרבית טענות המבקש כבר נדונו ונדחו על ידי ערכאות קודמות. השופט, לאחר שיקול דעת מעמיק, דוחה את בקשת רשות הערעור, ומציין כי חומרת העונש מתבקשת בהתחשב בעברו המשמעתי של עורך הדין ובאופי פשעיו, שכללו תקיפה בנסיבות מחמירות וכליאת שווא של גרושתו. השופט מתייחס גם לסוגיית הנסיבות האישיות וקובע כי בעוד שהן נבחנות בדרך כלל בתיקי משמעת, חוסר החרטה של המבקש וחומרת מעשיו גוברים על כל גורם מקל. עוד מדגישה השופטת כי תכליתם של הליכים משמעתיים היא להגן על תדמיתו של מקצוע עריכת הדין ולשמור על אמון הציבור, החשוב במיוחד לשמירה על כבודו וטוהר המידות של המקצוע. לבסוף, השופט מביע אכזבה מהתנהלות עורך הדין ומדגיש כי העונש, שהופחת מספר פעמים, מאוזן כראוי.